| |
|
|
| |
תוכנית
"מרחב התפר" נועדה להוות
מרכיב בלחימה בטרור הפלשתיני מתוך
כוונה להקטין את יכולת החדירה של
מפגעים משטח הרשות הפלשתינאית לשטח
ישראל. מאז ספטמבר 2000 הועצמה
תופעה של מחבלים שחדרו לשטח ישראל
ובצעו פיגועי התאבדות. פירוט על
פיגועי הטרור ניתן למצוא באתר משרד החוץ. |
|
| |
|
|
| |
המחשה של פיגועי הטרור מופיעה בסרטון בשם
"גדר נגד טרור"
(Fence Against Terror) שהופק על ידי דובר צה"ל. |
|
| |
|
|
| |
מידע על פעילות ארגוני הטרור ניתן למצוא באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור הפועל במסגרת המ.ל.מ. - המרכז למורשת מודיעין. |
|
| |
|
|
| |
מפגעים אלו נכללו
בתוך קבוצה רחבה וגדולה
של שוהים בלתי חוקיים (שב"חים)
שמנתה עשרות אלפי פלשתינאים
שעברו מתוך שטחי הרשות הפלשתינאית לשטחי
ישראל באופן בלתי חוקי לצרכי פרנסה, מדי יום ביומו.
נדבך מרכזי
בתוכנית "מרחב התפר"
שאושרה ע"י הקבינט הביטחוני
עוד ביולי 2001 הוא תפיסה, חקירה,
שיפוט וכליאה של השב"חים אלא
שבפועל, עד שתושלם תוכנית מרחב
התפר במלואה, יהיה קשה להתמודד
עם התופעה באמצעים הקיימים. |
|
| |
|
|
| |
ממשלת ישראל קיבלה שורה של החלטות שנועדו לטפל בבעיית העימות האלים על ידי הקמה של גדר הביטחון. ההחלטות התקבלו באופן מדורג על פני ציר זמן כדלקמן:
- ב- נובמבר 2000 אישר ראש
הממשלה דאז, אהוד ברק, תכנית להקמת "מכשול נגד כלי
רכב" בגזרה המשתרעת מהקצה הצפון מערבי של הגדה ועד
לאזור לטרון. יישום ההחלטה החל חודשים רבים לאחר
קבלתה.
- ב-2 ביוני 2001 התקבלה החלטת הממשלה הראשונה בנושא זה בישיבתה המיוחדת של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. הישיבה התכנסה בעקבות ההסלמה בפעילות הטרור והאלימות הפלסטינית ובמיוחד בעקבות הפיגוע הרצחני שאירע ערב קודם לכן במתחם הדולפינריום בתל אביב, בו נהרגו למעלה מעשרים בני נוער ורבים נוספים נפצעו. בהחלטתו, אישר הקבינט לדרגים המקצועיים "להיכנס באופן הדרגתי לסוגיית קו התפר".
בעקבות החלטה זו, גובשה במועצה לביטחון לאומי תוכנית לטיפול במרחב התפר.
המועצה לביטחון לאומי בחנה מספר חלופות להתמודדות עם האיומים שעמדו על הפרק ועם הצורך להביא לסיכול ההסתננויות מהגדה המערבית לתחומי מדינת ישראל. לאחר בחינה מעמיקה, גובשה תוכנית פעולה שהתבססה על הקמת מכשול לאורכו של "מרחב התפר". המטרה שהוגדרה לתוכנית הפעולה הייתה: "להוות מרכיב בהתמודדות אפקטיבית עם הטרור על ידי קיום משטר למניעת וסיכול הסתננות דרך "מרחב התפר מאזור יהודה ושומרון ועם השהייה הבלתי חוקית בישראל". לצורך השגת המטרה שנקבעה בתוכנית היה אמור להיות מוקם מכשול נגד רכב לכל אורך "מרחב התפר", אולם מכשול פיזי נגד אדם היה אמור להיות מוקם רק "בקטעים נבחרים על פי האיום". דהיינו, באותו שלב ולנוכח איום הטרור באותה תקופה, הוצע פתרון מבצעי
שלא כלל הקמת מכשול פיזי נגד אדם לכל אורך "מרחב התפר". הודגש בתכנית כי
"מדובר במשטר פעילות כנגד טרור ולא בתוכנית הפרדה"
בעלת משמעויות מדיניות.
- ב-18 ביולי 2001 הוצגה
התוכנית בפני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. זו
אישרה אותה באופן עקרוני "לנוכח המצב הביטחוני
וכמרכיב בהתמודדות עם הטרור", והנחתה את המועצה
לביטחון לאומי להכין תוכנית עבודה להקמתו של
המכשול.
- ב-2 בדצמבר 2001 התכנסה
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לישיבה מיוחדת
בעקבות גל פיגועי התאבדות שהתרחש בימים שקדמו לה,
ביניהם פיגוע התאבדות במדרחוב בן יהודה בירושלים
שאירע ערב קודם לכן, בו נהרגו 10 אזרחים ישראליים
ונפצעו למעלה מ-170. לאור ההתפתחויות, החליטה
הועדה לבצע את תכנית "עוטף ירושלים" הכוללת, בין
היתר, הקמת מכשול שנועד למנוע כניסת גורמים בלתי
מורשים לירושלים בדרכים עוקפות.
- ב-13 במרץ 2002 התכנסה
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לדיון בנושא
"מרחב התפר" ו"עוטף ירושלים", בהמשך להחלטות
העקרוניות שכבר התקבלו בנושא. מטרתה של תכנית
"עוטף ירושלים" כפי שהוגדרה על ידי המועצה לביטחון
לאומי, הייתה "לשפר את אפקטיביות הלחימה בטרור
במרחב ירושלים ולשמר את האינטרס הישראלי בו".
הועדה החליטה לאשר את תוכנית "עוטף ירושלים".
התוכנית קובעת "הגדרת 'מרחב בטחוני' בתוך 'עוטף
ירושלים' הכולל את השכונות והיישובים הישראלים
והפלסטינים הסמוכים לגבולה המוניציפאלי של
ירושלים, ללא שינוי מעמדה כיום. בתכנית זו נכללו
אלמנטים של מכשול וחציצה למניעת מעבר מפגעים
ואמל"ח. במסגרת זו, היו אמורים להינקט צעדים
ל"תיעול כלי רכב למחסומי בדיקה" והיו אמורים לקום
"קטעי חומות מגן בין ישובים ושכונות פלסטיניות
הנמצאות מחוץ לשטח המוניציפאלי לבין שכונות
יהודיות שבתחומו".
- ב-14 באפריל 2002 התקיים דיון נוסף של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בנושא ההערכות למימוש תוכנית "קו התפר". הדיון נערך כשבועיים וחצי לאחר "טבח ליל הסדר" במלון "פארק" בנתניה ובסיכומו, הוטלה האחריות לביצוע התוכנית על משרד הביטחון. בישיבה אושר לגורמי
הביטחון, כחלק מצעדים נוספים שננקטו אותה עת
למלחמה בטרור, ליישם מרכיבים מתוכנית "מרחב התפר"
מתוך מגמה לשפר ולחזק את ההערכות והיכולות
המבצעיות במסגרת ההתמודדות עם הטרור, וכדי לסכל
ולמנוע חדירת פעילות חבלנית מתחומי יהודה ושומרון
לישראל". באשר לסוגיית המכשול, הנחתה ועדת השרים
להתחיל להקים גדר בקטעים הבעייתיים במיוחד מבחינת
פעילות הטרור- אזור עאנין (אום אל פחם) גזרת טול
כרם וגזרת ירושלים. כן הנחתה ועדת השרים לבצע
"ניתוק פיזי של יכולות המעבר של רכב לתוך
ישראל"
עבודת מטה שנעשתה במערכת הביטחון
העלתה כי מכשול שאינו רציף לא יפתור
את הבעיות עמן נדרשת המערכת להתמודד
וגובשה תפיסת מכשול רציף.
- ב-23 ביוני 2002 הוצג
נושא "מרחב התפר" בפני ממשלת ישראל. הממשלה החליטה
"לאשר את ביצוע שלב א' של הגדר" על פי התוואי
שהציגה מערכת הביטחון קרי בגזרת סאלם - אלקנה
וב"עוטף ירושלים" בגזרה הצפונית והדרומית ובמסגרתו
"לאשר הקמת גדרות בטחון ומכשולים למטרת צמצום
חדירת טרוריסטים מאזור יהודה ושומרון לפיגועים
בישראל".
- באוגוסט 2002 אושרה
סופית התוכנית לתוואי שלב א'.
- ב-11 בספטמבר 2002
התקיים דיון מפורט נוסף ביחס לתוכנית "עוטף
ירושלים" בועדת השרים לענייני בטחון לאומי. ועדת
השרים החליטה לאשר את תוכנית "עוטף ירושלים".
בישיבה זו הבהיר ראש הממשלה כי "היעד העתידי,
בסופו של דבר, צריך להיות מכשול מקיף".
- בדצמבר 2002 אישרה
הממשלה את תוואי שלב ב' מסאלם עד טירת צבי.
- ב-20 באוגוסט 2003 נערך
דיון נוסף של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בו
שבה הממשלה ואישרה את תוואי הגדר במרחב "עוטף
ירושלים" ( שלב ג' ) כפי שהוצג על ידי הדרגים
המקצועיים במשרד הביטחון, והנחתה לבצע את העבודות
במהירות האפשרית.
- ב-11 בספטמבר 2003,
בעקבות שני פיגועי ההתאבדות שבוצעו ביום אחד (9
בספטמבר 2003) בתחנת אוטובוס בצריפין ובבית קפה
בירושלים בהם נהרגו 16 בני אדם ונפצעו 67, התכנסה
ועדת השרים לענייני בטחון לאומי לדיון מיוחד
שנושאו "הגברת הפעולות כנגד הטרור". בישיבה החליטה
ועדת השרים, כחלק ממכלול של החלטות בנושא המלחמה
בטרור, "להאיץ את בנייתה של גדר הביטחון".
- ב-1 באוקטובר 2003 קיימה מליאת הממשלה ישיבה שהוקדשה לאישור תוואי "גדר הביטחון" במסגרת תכנית "מרחב התפר", ואישרה את המשך הקמת המכשול למניעת פיגועי טרור על פי השלבים והתוואי שהוצגו על ידי מערכת הביטחון ( שלב ד' - מאלקנה לכיוון יער יתיר). כמו כן, הממשלה קבעה כי "המכשול שיוקם על פי החלטה זו, כמו קטעיו האחרים 'במרחב התפר', הינו
אמצעי בטחון למניעת פיגועי טרור ואינו מבטא גבול מדיני או אחר".
- ב- 30 ביוני 2004 ניתנה
פסיקת בג"צ בעתירה של תושבי בית סוריק. בהתאם
לקריטריונים שנקבעו בפסיקה זו התבצעה בחינה מחודשת
של תוואי הגדר המתוכנן. בהמשך בוצעו שינויים
נדרשים בתכנון כולו ולא רק בקטע שנדון בבג"צ על
מנת לתת לשיקולים ההומניטריים את המשקל הנאות מול
השיקולים הביטחוניים בהתבסס על עיקרון המידתיות
שקבע בג"צ.
- ב-20 בפברואר 2005 אשרה
הממשלה את תוואי הגדר שתוכנן מחדש בהתאם
לקריטריונים שנקבעו בפסיקת בג"ץ מ- 30 ביוני
2004.
- ב- 30 באפריל 2006 אישר
הקבינט שינוי בתוואי גדר הביטחון במספר אזורים,
שינוי שבא לידי ביטוי בהתאם לתיקוני התוואי במפה
שהוצגה בישיבת הממשלה.
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
| |
 |
|
| |
פיגוע במסעדת סבארו בירושלים 9.8.2001
צילום: מגן דוד אדום, אתר משה"ח
|
|
| |
|
|
| |
 |
|
| |
פיגוע התאבדות בקפיטריה באוניברסיטה העברית בירושלים 31.7.2002
צילום: לשכת עיתונות ממשלתית; אתר משה"ח
|
|
| |
|
|
| |
 |
|
| |
פיגוע התאבדות באוטובוס אגד 4.8.2002
צילום: לשכת עיתונות ממשלתית; אתר משה"ח
|
|
| |
|
|
| |
 |
|
| |
שוק הכרמל בתל אביב אחרי פיגוע התאבדות 9.11.2004
צילום: רויטרס/ עופר וקנין, אתר משרד החוץ
|
|
| |
|
|
| |
 |
|
| |
|
|
| |
|
|
| |
 |
|
| |
|
|
|
