חדשות מהשטח  
 
       
  14/08/2007
סטטוס הליכים משפטיים
 
  29/05/2007
סטטוס הליכים משפטיים
 
  03/01/2007
סטטוס הליכים משפטיים
 
  27/12/2006
גדר הביטחון במספרים, סיכום תקף לסוף 2006
 
  13/12/2006
הגדר בא-רם חיונית לביטחון
 
  12/12/2006
סטטוס הליכים משפטיים
 
  26/11/2006
בג"ץ נותן "אור ירוק" לגדר עוטף ירושלים
 
  05/11/2006
סטטוס הליכים משפטיים
 
  26/10/2006
בג"ץ אישר את תוואי גדר הביטחון (קטע באורך 6 ק"מ) באזור עמנואל וקרני שומרון
 
  10/09/2006
בג"ץ דחה 7 עתירות נגד תוואי גדר הביטחון
 
  15/08/2006
תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  31/07/2006
תוואי גדר הביטחון באזור בית ג'אלא
 
  31/07/2006
תוואי גדר הביטחון באזור גבעון החדשה בג"צ 3758/04 ו- 5170/06
 
  27/07/2006
אישור להקמת גדר קבועה באזור ביר נבאללה בג"צ 3139/06
 
  18/07/2006
תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  17/07/2006
הקמת הגדר באזור אריאל
 
  06/07/2006
בג"צ מאשר מיקום מסוף תרקומיה (בג"צ 396/05)
 
  06/07/2006
בג"צ מאשר תוואי גדר הביטחון בדרום הר חברון (בג"צ 399/06)
 
  22/06/2006
תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  15/06/2006
פסיקת בג"ץ 1844/06 רינאווי
 
  25/05/2006
סטטוס עתירות בנושא מרחב התפר
 
  22/05/2006
תוואי גדר הביטחון מירושלים למעלה אדומים
 
  21/05/2006
מתחדשת הקמת הגדר באזור בית אריה- עופרים
 
  30/04/2006
החלטת הממשלה בנוגע לתוואי גדר הביטחון
 
  25/04/2006
סטטוס עתירות בעניין גדר הביטחון
 
  22/03/2006
גדר הביטחון בגזרת אריאל
 
  13/03/2006
גדר הביטחון באזור בודרוס ושוקבא
 
  01/03/2006
סטטוס עתירות בעניין מרחב התפר
 
  02/02/2006
אזרוח מסוף הסחורות בשער אפריים
 
  02/02/2006
סטטוס עדכני של עתירות בנושא גדר הביטחון
 
  15/01/2006
אזרוח המעברים
 
  12/01/2006
תמונת מצב על גדר הביטחון : נכון ל- ינואר 2006
 
  09/01/2006
חידוש עבודות הקמת הגדר באזור מכבים-רעות
 
  14/12/2005
בניית גדר הביטחון בכפר ענתא
 
  08/12/2005
טכנולוגיות למעברים
 
  08/12/2005
גדר הביטחון- סטטוס
 
  01/11/2005
עתירות מרחב התפר- סטטוס עדכני
 
  15/09/2005
בג"ץ 7957/04 אלפי מנשה
 
  14/09/2005
סיור פרדה של מנכ"ל משרד הביטחון מגדר הביטחון
 
  25/08/2005
תוכנית משרד הביטחון לאזרוח המעברים - יוצאת לדרך
 
  09/08/2005
סטטוס עדכני של עתירות בעניין מרחב התפר
 
  08/06/2005
מתאפשרת הקמת גדר הביטחון מדרום לפסגת זאב
 
  31/05/2005
חידוש העבודה באזור בודרוס בעקבות ביטול צו הביניים
 
  28/02/2005
עמדת המדינה ביחס לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג
 
  20/02/2005
תוואי גדר הביטחון אושר היום ע"י ממשלת ישראל
 
  08/02/2005
בג"ץ חוזר בנושא בית סוריק 426/05
 
  03/02/2005
חידוש עבודות בינוי סביב קבר רחל
 
  02/01/2005
משרד תיאום חדש לפלסטינים ב"עוטף ירושלים"
 
  25/11/2004
חודשה עבודת בינוי הגדר באזור צור באהר
 
  28/09/2004
עבודות בינוי של גדר הביטחון
 
  24/09/2004
גדר הביטחון וסיכול פיגועי טרור
 
  14/09/2004
אחזקה אזרחית לגדר הביטחון
 
  14/09/2004
קטעי חומה בגדר הביטחון
 
  01/09/2004
גדר הביטחון - הקטע הדרומי
 
  17/08/2004
גדר המצילה חיים
 
  09/07/2004
בינוי הגדר מהר אבנר לטירת צבי
 
  01/07/2004
אפקטיביות גדר הביטחון בצמצום פיגועים
 
  01/07/2004
פסיקת בג"צ בנושא גדר הביטחון
 
  22/02/2004
פירוק הגדר ממזרח לבקה אל שרקייה
 
  10/02/2004
בינוי גדר הביטחון
 
  10/12/2003
תקציב המשכי לגדר הביטחון בגלבוע
 
  12/11/2003
התחלת עבודות שלב ג' של מרחב התפר
 
  10/10/2003
עוטף ירושלים מזרח
 
  8/10/2003
אושר תוואי מרחב התפר ע"י הממשלה
 
  2/10/2003
גדר ביטחון מספקת מענה לטרור
 
  29/9/2003
בניית מכשול מרחב התפר בירושלים
 
  24/8/2003
החלו העבודות בתוואי עוטף ירושלים מזרח
 
  13/8/2003
עובדות ומספרים
 
  10/8/2003
גובש פתרון הנדסי לגלישת הקרקע בכביש מי עמי
 
  31/7/2003
משרד הביטחון וצה''ל השלימו את שלב א' בפרוייקט ''מרחב התפר''
 
  26/6/2003
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') עמוס ירון, ועימו נציגי משרד הביטחון וצה"ל
סיירו ב"מרחב התפר" במטרה לעמוד על קצב התקדמות הפרוייקט
 
  11/5/2003
שלב א' של פרוייקט "מרחב התפר" מתקדם בצעדי ענק
לקראת קו הגמר- יולי 2003
 
  14/4/2003
האחריות על קו התפר הועברה ממג"ב לצה"ל
 
  10/4/2003
וועדת החוץ והביטחון של הכנסת סיירה ב"מרחב התפר"
ביום חמישי 10 באפריל 2003.
 
  20/3/2003
478 כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי)
וכ- 4000 איש עובדים היום בפרוייקט מרחב התפר
 
  16/3/2003
ממשלת ישראל סיירה ב"מרחב התפר"
בגזרת סאלם- איבתן
 
       
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  14/08/2007    
       
  להלן תמונת המצב בנוגע להליכים משפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון נכון ל-14.08.07.

26 עתירות כנגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 7 עתירות ביחס ל"עוטף ירושלים"
  • 2 עתירות ביחס לתיקון תוואי בשלב א'
  • 2 עתירות ביחס לשלב ג' 1
  • 8 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה - שומריה
  • 3 עתירות ביחס לשלב ד' 3
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים
בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת ביחס להקמת מעברים (מעבר הל"ה).

בסוגיית "מקרם חיים" תלויות ועומדות 12 עתירות, שתיים מהן כלליות ו-10 עתירות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים".

עד כה טופלו 110 עתירות נוספות ביחס לתוואי גדר הביטחון.
       
     
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  29/05/2007    
       
  להלן תמונת המצב בנוגע להליכים משפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון נכון ל-29.5.07.

27 עתירות כנגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 7 עתירות ביחס ל"עוטף ירושלים"
  • 2 עתירות ביחס לתיקון תוואי בשלב א'
  • 3 עתירות ביחס לשלב ג' 1
  • 8 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה - שומריה
  • 3 עתירות ביחס לשלב ד' 3
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים
בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת ביחס להקמת מעברים (מעבר הל"ה).

בסוגיית "מקרם חיים" תלויות ועומדות 12 עתירות, שתיים מהן כלליות ו-10 עתירות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים".

עד כה טופלו 108 עתירות נוספות ביחס לתוואי גדר הביטחון.
       
     
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  03/01/2007    
       
  להלן תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון נכון ל- 3/1/2007:
39 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון,28 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 9 ביחס לעוטף ירושלים, ובכלל זאת עתירה שהוגשה על ידי המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 6 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים.
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון.
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה- שומריה.
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה.
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים.
  • בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה).
בנוסף תלויות ועומדות שתי עתירות בנושא מעברים.
האחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה) והשניה נגד מעבר רמות.
בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 9 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושבע העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים".

עד כה הושלם הטיפול ב- 102 עתירות נוספות ביחס לתוואי גדר הביטחון.
       
     
     
  גדר הביטחון במספרים, סיכום תקף לסוף 2006
 
  27/12/2006    
       
 
  • 402 ק"מ של גדר הביטחון מבצעיים
    • מתוכם כ-34 ק"מ של קיר מגן
  • הקמת 13 מעברים הסתיימה
  • כ-38,700,000 מ"ק עבודות חפירה ומילוי
  • כ-1,000,000 מ"ק הנחת מצעים
  • כ-2,250,000 מ"ר ביצוע אספלט
  • כ-420,000 מ"א יציקת קורות בטון
  • כ-4,800,000 מ"א אספקה והצבת תלתליות
  • כ-240,000 יחידות של עמודי זויתנים ועגינה לגדר
  • כ-3,100 הזמנות יצאו עד כה למימוש העבודות
  • כ-700 ספקים שונים מעורבים בפרוייקט
    • מתוכם כ-60 משרדי תכנון מעורבים בפרוייקט
  • כ-53 קבלנים ראשיים העוסקים בביצוע
  • כ-5 יצרני גדרות עובדים לאורך המכשול
  • כ-34 יצרני ציוד תצפית, קשר ושו"ב
  • כ-11 חברות אבטחה אזרחיות מאבטחות העבודות לאורך התוואי
  • כ-176 עתירות הוגשו עד כה ולבג"צ וב-125 מהן הסתיימו ההליכים
  • הקמת גדר הביטחון הקטינה בצורה משמעותית את יכולת ארגוני הטרור להוציא לפועל פיגועי התאבדות.
        
פיגועי
התאבדות
   
     
     
  הגדר בא-רם חיונית לביטחון
 
  13/12/2006    
       
  ביטחון החיים גובר על איכות החיים. זו תמציתה של פסיקת בג"צ שקבע כי "הגדר פוגעת בתושבים מדי יום אך אי הקמתה תביא לפגיעה קשה בביטחונם של תושבי ישראל". פסיקה זו של בג"צ דחתה עתירה שהוגשה נגד הקמת גדר הביטחון באזור א-רם והגדירה את הגדר כחוקית.

תשעה שופטים, בראשות הנשיא בדימוס, אהרן ברק דנו בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום", אשר טענו כי הגדר, המהווה חלק משמעותי ביותר ב"עוטף ירושלים", הפרידה את הכפר, בו מתגוררים כ- 58,000 תושבים, מירושלים המזרחית ומחלק מהישובים הסמוכים לו, באופן שהביא לפגיעה אנושה, הן בתושבי המקום, הן במי שמוצאים בו את פרנסתם והן בתושבי האזורים הסמוכים.

הארגונים טענו, כי החלטת הממשלה על תוואי הגדר, נבעה משיקולים מדיניים של קביעת גבול מוניציפאלי לעיר ירושלים וסיפוח הצד המזרחי שלה ולא משיקולים ביטחוניים, כפי שהכריזה.

השופטים הסבירו כי אינם מוצאים לנכון להתערב בשיקול דעתה של המדינה בנוגע לתוואי של הגדר באזור וקבעו כי עמדת המדינה היא מידתית ועל כן נדחתה העתירה. בפסק הדין נכתב כי הקמת הגדר באזור א-רם פוגעת במקורות פרנסתם ובנגישותם של התושבים למוסדות חינוך ובריאות ומוסדות לקבלת שירותים עירוניים וממשלתיים. ואולם, למרות ההכבדה שתיווצר על מהלך החיים התקין, עיקרון העל של ביטחון החיים הוא המכריע: "אי הקמתה של הגדר בצפון ירושלים תביא לפגיעה קשה בביטחונה של ישראל ובביטחונם של תושביה".
       
     
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  12/12/2006    
       
  נכון ל 11 בדצמבר 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
41 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון.
31 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 9 ביחס לעוטף ירושלים, ובכלל זאת עתירה שהוגשה על ידי המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 6 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים.
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון.
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה- שומריה.
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה.
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים.
  • בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה).
בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 9 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושבע העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים".

עד כה הושלם הטיפול ב- 96 עתירות נוספות ביחס לתוואי גדר הביטחון.
       
     
     
  בג"ץ נותן "אור ירוק" לגדר עוטף ירושלים
 
  26/11/2006    
       
  "תוואי הגדר באזור עוטף ירושלים הוא חוקי ונבנה משיקולים ביטחוניים". כך קבע היום הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ ובכך נתנו "אור ירוק" להמשך בניית הגדר. בהתאם, לאחר הפסקה של כשנה בעבודות בעקבות צו ביניים, חודשו העבודות בקטע בין הר אדר למעלה החמישה.

העותרים, תושבי בכפרים ביר נבאללה ובית חנינא, התנגדו לתוואי גדר הביטחון בטיעונים שונים, חלקם כלליים וחלקם פרטניים. בג"ץ דחה את העתירות וקבע כי הפגיעה הנגרמת לתושבים- מידתית והגדר הנה אמצעי בטחוני שמוקם על רקע מציאות טרור קשה שחייבה נקיטת אמצעים לשמירת חייהם ושלומם של אזרחי ישראל.
       
     
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  05/11/2006    
       
  נכון ל 5 בנובמבר 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
48 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון.
37 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 16 ביחס לעוטף ירושלים, ובכלל זאת עתירה שהוגשה על ידי המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 6 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים.
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון.
  • 1 עתירה ביחס לג'בעה- שומריה.
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה.
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים.
  • 2 עתירות ביחס למצדות יהודה עד ים המלח.
  • 1 עתירה ביחס לתוואי סאלם- אלקנה.
  • בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה).
בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 10 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושמונה העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים", ובכללן 2 עתירות באזור אלפי מנשה וראס עטייה וכן עתירה נגד תוואי הגדר בדרום הר חברון.

עד כה הושלם הטיפול ב- 88 עתירות נוספות.
       
     
     
  בג"ץ אישר את תוואי גדר הביטחון (קטע באורך 6 ק"מ) באזור עמנואל וקרני שומרון
 
  26/10/2006    
       
  בג"ץ אישר את תוואי גדר הביטחון (קטע באורך 6 ק"מ) באזור עמנואל וקרני שומרון וקבע: "לא שוכנענו כי קיים תוואי חלופי המקיים את דרישות הביטחון ולא מצאנו לנכון להתערב בשיקולי המפקד הצבאי".

בג"ץ דחה ב- 26 באוקטובר 2006 את עתירותיהם של תושבי הכפרים הפלסטיניים בשומרון נגד תוואי גדר הביטחון, וקבע כי השיקול הביטחוני גובר על הפגיעה בפלסטינים. קטע הגדר, שאורכו כשישה קילומטרים, נבנה סביב היישובים עמנואל, מעלה שומרון וקרני שומרון הנמצאים במערב השומרון. בפסק דין של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, נכתב כי "שלושת היישובים היהודיים היוו יעד לפיגועי טרור קשים בשנים אחרונות, אשר גבו לא פעם קורבנות בנפש. כך לא פעם תושבי עמנואל נאלצו להתמודד עם פיגועי ירי נגד אוטובוסים. בפיגועים אלה קיפחו את חייהם בשנים האחרונות 19 בני אדם ונפצעו עשרות".השאלה שעמדה בפני בג"ץ כבכל שאר הדיונים העוסקים בתוואי הגדר הייתה האם התוואי המתוכנן הוא מידתי. בג"ץ קבע כי "לא נמצאה עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי באשר לאף אחד משלושת המקטעים אשר עמדו לבחינתו". עוד כתב ברק בפסק הדין, "לא שוכנענו כי קיים תוואי חלופי המקיים את דרישות הביטחון באופן דומה לתוואי הנבחר". השופטים התירו לעותרים לשוב ולפנות לבג"ץ במידה וההסדרים לגבי מעבר הפלסטינים באזור וגישתם לאדמותיהם החקלאיות לא יקוימו.
       
     
     
  בג"ץ דחה 7 עתירות נגד תוואי גדר הביטחון
 
  10/09/2006    
       
  בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה ב-10 בספטמבר 2006 7 עתירות נגד תוואי גדר הביטחון לאורך מקטע של 26 ק"מ באזור צפון מערב ירושלים. תחילתו של מקטע זה מדרום לכפר בית ליקיא, הוא נמשך מזרחה ודרומה לאורך הקו הירוק ובסמוך לו עד בית סוריק שם הוא מקיף את הכפר ממזרח וממשיך צפונה ומערבה עד אדמות בית איג'זא.

תוואי גדר הביטחון באזור זה, במתכונתו הקודמת, נבחן ונפסל בידי בית המשפט העליון בבג"ץ 2056/04- פרשת בית סוריק. בעקבות פסק הדין, נערכה בחינה מחדש של התוואי, בוצעו בו תיקונים רבים, וכן הוחלט על סלילתו של ציר "מרקם חיים" בידו- אל ג'יב אשר מחבר בין גוש הכפרים העותרים לבין מרחב ביר נבאללה ורמאללה.

בפסק הדין, חוזר הנשיא ברק על התשתית הנורמטיבית שהותוותה בבג"ץ בית סוריק ובבג"ץ אלפי מנשה, לפיה בעת קביעת תוואי גדר הביטחון על המפקד הצבאי לשקול שלושה שיקולים: השיקול הביטחוני-צבאי, טובתם של בני האוכלוסיה הערבית המקומית, וזכויות האדם של הישראלים הגרים בישובים ישראלים באזור, ולאזן ביניהם על פי מבחני המידתיות.

הנשיא ברק בחן בנפרד את מידתיותו של כל מקטע ומקטע בתוואי הגדר באזור נשוא העתירה תוך השוואת כמות האדמות הנפגעות וכמות האדמות הנותרות במרחב התפר בתוואי הנוכחי לתוואי שעמד למבחן בפרשת בית סוריק. בסיכום דבריו ציין הנשיא ברק כך:
"אין אנו מקלים ראש בפגיעות הכרוכות בבניית הגדר גם בתוואי החדש, אך שוכנענו כי לא קיים תוואי שפגיעתו פחותה ואשר יש בכוחו להגשים את התכלית הביטחונית. אף אין לומר, בנסיבות העניין, שהפגיעה בעותרים אינה עומדת ביחס ראוי לתועלת הביטחונית הצומחת מהגדר. אין המדובר בתפיסתם של אלפי דונמים, ובהעתקתם של אלפי עצים. תמורת הקרקעות שיתפסו והעצים שיועתקו או יעקרו ישולם פיצוי הולם. בתוואי הגדר נכללים שערים חקלאיים דרכם תתאפשר הגישה לאדמות החקלאיות שיוותרו מצידה ה"ישראלי" של הגדר. תוואי הגדר אינו מקיף ישובים ישראלים ואין הוא יוצר מובלעות. תנועתם של תושבי הכפרים העותרים למרחב ביר נבאללה תתאפשר באמצעות כביש "מרקם החיים" אותו סוללים המשיבים בין בידו לאל-ג'יב".

ביחס לעתירות הישראליות ציין הנשיא ברק כי "ודאי ניתן היה לספק יותר ביטחון לישובים הישראלים על ידי הרחקת גדר הביטחון לכיוון הכפרים הפלסטינים הסמוכים, אולם הדבר היה כרוך בפגיעות קשות בתושבים הפלסטינים, ומקובלת עמדת המפקד הצבאי כי התוספת הביטחונית שהיתה מושגת על ידי שינוי תוואי זה לא היתה שקולה לנזק שהיה נגרם לתושבים הפלסטינים".
       
     
     
  תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  15/08/2006    
       
  נכון ל 15 באוגוסט 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
58 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון
47 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 16 ביחס לעוטף ירושלים ובכלל זאת עתירה שהוגשה ע"י המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 14 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים
  • 3 עתירות ביחס לאצבעות אריאל
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 1 עתירה ביחס לג'בעה- שומריה
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים
  • 2 עתירות ביחס למצדות יהודה עד ים המלח
בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה)

בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 10 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושמונה העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים", ובכללן 2 עתירות באזור אלפי מנשה וראס עטייה וכן עתירה נגד תוואי הגדר בדרום הר חברון.

עד כה הושלם הטיפול ב 76 עתירות נוספות.
במהלך התקופה 15/8-17/8 דחה בית המשפט העליון 4 עתירות:
עתירה בנוגע לתוואי הגדר באזור שכונת סווחרה המערבית, 2 עתירות בנוגע לתוואי הגדר באזור גבעון החדשה ועתירה בנוגע לתוואי הגדר בסמוך לאתר נבי סמואל, עתירה אחת לגבי תוואי הגדר סמוך להר גילה- נמחקה.
       
     
     
  תוואי גדר הביטחון באזור בית ג'אלא
 
  31/07/2006    
       
  בעקבות המלצת בג"צ בקשה עיריית בית ג'אלא למחוק עתירה שהוגשה על ידה נגד תוואי גדר הביטחון.
בקשה זו התקבלה בעקבות סדרת דיונים בפני בג"צ שהאחרון שבהם התקיים ב- 17 ביולי במסגרתו המליץ בית המשפט לבא כח העותרים לשקול מחיקת העתירה וכך נעשה.
ב- 31 ביולי ניתן פסק דינו של בג"צ המורה על מחיקת העתירה, ובהתאם ניתן יהיה להתחיל בעבודות הקמה.
       
     
     
  תוואי גדר הביטחון באזור גבעון החדשה בג"צ 3758/04 ו- 5170/06
 
  31/07/2006    
       
  בג"צ דחה שתי עתירות הנוגעות לתוואי גדר הביטחון באזור גבעון החדשה ולפיכך יחלו עבודות להקמתה בהתאם לצווי התפיסה שהוצאו. עתירה אחת הוגשה על ידי מועצת היישוב שהתנגדה להסדרי הביטחון בטענה שאינם יכולים לספק מענה ביטחוני הולם.
עתירה שנייה הוגשה על ידי פלסטיני בשם צברי אגרייב, תחשוב הכפר בית איג'זא אשר הבית שהוא מתגורר בו מצוי בתוך הישוב גבעון החדשה. ההתנגדות שהעלה היתה לתוואי הגדר שיעבור בין ביתו לבין בית ילדיו בכפר בית איג'זא וחציית חלקה נוספת שבבעלותו.

בפסק דינו חזר הנשיא ברק על המתווה הנורמטיבי לפיו יקבע תוואי גדר הביטחון:
"בבואו לשקול את תוואי הגדר על המפקד הצבאי לשקול מספר שיקולים. השיקול הראשון, השיקול הביטחוני- צבאי, מכוחו רשאי המפקד הצבאי לשקול שיקולים שעניינם ההגנה על ביטחון המדינה וביטחון הצבא. השיקול השני עניינו טובתה של האוכלוסייה הערבית המקומית. על המפקד הצבאי להגן על זכויות האדם המקובלות במשפט הבינלאומי ההומניטרי של כל אחד מבני האוכלוסייה המקומית... שלישית, על המפקד הצבאי להגן על זכויות האדם המעוגנות בדין הישראלי של ישראלים הגרים בישובים ישראלים באיזור."

בהתאם למתווה האמור, הגיע הנשיא ברק למסקנה כי בנסיבות הענין, האיזון בין השיקולים השונים שנערך על ידי המפקד הצבאי הינו מידתי.
       
     
     
  אישור להקמת גדר קבועה באזור ביר נבאללה בג"צ 3139/06
 
  27/07/2006    
       
  בג"צ התיר הקמת הגדר הקבועה ממזרח לשכונת אל מוואחל ממזרח לביר נבאללה במקום הגדר הזמנית שהוקמה לפני מספר חודשים.
הרכב מיוחד של בג"צ שדן בתיק ב- 27 ביולי החליט לאשר את הקמת הגדר הקבועה במלואה בהתחשב בדחיפות הביטחונית ובצורך למנוע מעבר בלתי מורשה לתחומי ירושלים.
בג"צ אישר את בקשת המדינה להקמת הגדר הקבועה מאחר והקמתה איננה משנה את סדרי הכניסה לירושלים כמו גם אינה כרוכה בפגיעה נוספת בקרקעות.
       
     
     
  תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  18/07/2006    
       
  נכון ל 18 ביולי 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
63 עתירות תלויות ועמדות בפני בית המשפט העליון.
52 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 19 ביחס לעוטף ירושלים ובכלל זאת עתירה שהוגשה ע"י המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 16 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים
  • 3 עתירות ביחס לאצבעות אריאל
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 1 עתירה ביחס לג'בעה- שומריה
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים
בנוסף, תלוייה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה).

בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 10 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושמונה העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים", ובכללן 2 עתירות באזור אלפי מנשה וראס עטייה וכן עתירה נגד תוואי הגדר בדרום הר חברון.

עד כה הושלם הטיפול ב71 עתירות נוספות.
במהלך התקופה 22/6-18/7 דחה בית המשפט העליון 4 עתירות:
עתירה בענין הגדר באזור תרקומיא
עתירת הישוב סוסיא
שתי עתירות בענין הגדר סביב העיר אריאל
עתירת הישוב אלפי מנשה נמחקה.
במהלך תקופה זו הוגשו שתי עתירות חדשות נגד תוואי הגדר באזור ירושלים (אזור נבי סמואל ודחיית אל בריד).
       
     
     
  הקמת הגדר באזור אריאל
 
  17/07/2006    
       
  בג"צ אישר את תוואי גדר הביטחון באזור אריאל.
בפסיקתם כתבו השופטים: "שוכנעו כי מבחן המידתיות מתקיים בעניינו. האיזון שערך המפקד הצבאי בין השיקולים הביטחוניים לבין הזכויות והאינטרסים של התושבים הפלשתינים הוא איזון שנופל בגדר מתחם המידתיות, ואינו מצדיק את התערבותנו."
       
     
     
  בג"צ מאשר מיקום מסוף תרקומיה (בג"צ 396/05)